במאמרם המשותף, שהתפרסם בכתב העת "ערב רב", מספרים בוגרי תוכנית הרזידנסי במרכז המשותף לאמנות גבעת חביבה, על הערך שהם מייחסים, כאמנים צעירים, לתוכנית בה לקחו חלק וליצירות המוצגות בתערוכה הקבוצתית, "אור פרא".
רותם שרף, לגבי העניינים הדחוקים האלה (או איך להסביר כיסא), 2025, מיצב סאונד. צילום: טל בדראק
בשנת 1932 ביקש "המכון הבינלאומי לשיתוף פעולה אינטלקטואלי" מאלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד לנהל חלופת מכתבים פומבית, בניסיון נואש להרגיע את רוחות המלחמה שהחלו לנשב שוב באירופה. אינשטיין שאל את פרויד אם יש דרך לשחרר את המין האנושי מפורענות המלחמה: "כיצד עולה בידה של כנופיה קטנה [של מנהיגים]", שאל, "לכפות את רצונה על הרוב, שעתיד להפסיד ולסבול בגלל המלחמה, ולגרום לו לשרת את שאיפותיה?" לאחר מספר חודשים ענה לו פרויד שלא בטוח שניתן לדכא את יצר המלחמה של המין האנושי, אך את מכתבו פתח במילים "את כח הזרוע מנצחים על ידי כך שמעבירים את השליטה לידיה של יחידה גדולה יותר, שחבריה מלוכדים וקשורים זה בזה בעבותות רגשיים".
נראה שדברי פרויד אקטואליים גם כיום, כשאנו מתבוננים במנגנוני ההפרדה הפועלים עלינו. יהודים וערבים נולדים ומתחנכים בנפרד, ועל אף שהם חולפים זה על פני זו במרחב הציבורי כמעט מדי יום – בבתי החולים, באקדמיה, בתחבורה ציבורית – מפגש אנושי בלתי אמצעי הוא בגדר נס. מתוך תודעה זו בחרנו, עשרה אמנים ואמניות צעירים, בוגרי מוסדות אמנות בארץ ובחו"ל, לקחת חלק בניסיון חברתי־אמנותי, ולהשתתף במשך שלושה חודשים בתכנית שהות האמן של המרכז המשותף לאמנות בגבעת חביבה.
המאמר המלא – כאן.
צילום תמונה ראשית: טל בדראק. רגד סואעד, שטח אש 9, 2025. רישומים: עפרון על נייר, ופסלים במדיה מעורבת.
